מבין הטענות שעולות בהתנגדויות לצוואות, השפעה בלתי הוגנת היא מהנפוצות. המשמעות: מי שמתנגד טוען שהצוואה לא ביטאה את מה שהמצווה רצה באמת, אלא את מה שאדם אחר דחף אותו לעשות.
אם הטענה מוכחת, ההוראות שנעשו בגלל ההשפעה בטלות (סעיף 30 לחוק הירושה), ולפעמים זו הצוואה כולה.
מותר להורה לתת לאחד הילדים יותר מלאחרים. אולי הקשר ביניהם קרוב יותר, ואולי זו הדרך שלו להודות על שנים של טיפול ודאגה. אם זו הבחירה שלו, מתוך רצון חופשי, אין בה שום פסול.
כשהילד הזה השתמש בקרבה ובתלות של ההורה כדי לכוון את תוכן הצוואה לטובתו. אז הצוואה כבר לא מבטאת את הבחירה של ההורה, ובית המשפט רשאי להורות שההוראות שנעשו כך בטלות.
ההבדל בין שני המצבים לא תמיד גלוי לעין, ולכן בית המשפט בודק את מערכת היחסים בין המצווה לנהנה, ואת הנסיבות שבהן נחתמה הצוואה.
בפסק הדין בעניין מרום (דנ”א 1516/95) הציע בית המשפט העליון ארבע שאלות שעוזרות לבחון את המקרה. אין כאן נוסחה: אף שאלה לא מכריעה לבדה, והתמונה נבנית ממכלול הנסיבות.
רוב האנשים בגיל מבוגר, או בזמן מחלה, נעזרים באחרים, ואין בזה כשלעצמו סימן לבעיה. השאלה היא אם המצווה המשיך לנהל את חייו ולקבל החלטות בעצמו, או שבפועל היה תלוי לגמרי באדם אחר, כלכלית, רפואית וחברתית.
אם הייתה תלות, בית המשפט שואל במי. תלות במטפלת או בכמה בני משפחה היא דבר אחד. תלות בנהנה עצמו, זה שהצוואה מעדיפה, מחזקת את החשש שההשפעה הייתה בלתי הוגנת.
מצווה שהמשיך לפגוש את ילדיו האחרים, חברים ושכנים, שונה מאוד ממצווה שנותק מהם. ובמיוחד כשהנהנה הוא שהרחיק את כולם, בית המשפט רואה בכך סימן אזהרה משמעותי.
בית המשפט בוחן מה קרה סביב החתימה עצמה:
כל אחד מהסימנים האלה יכול להיות תמים. כשכמה מהם מופיעים יחד, כדאי לבדוק לעומק.
מי שמבקש צו קיום צוואה מגיש בקשה לרשם לענייני ירושה, ועל הבקשה מתפרסמת הודעה בעיתונות וברשומות. ההתנגדות מוגשת בתוך המועד שנקבע בהודעה, בדרך כלל 14 יום, וכל עוד לא ניתן הצו. מרגע שהוגשה, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. אפשר לטעון בהתנגדות גם עילות נוספות, למשל שהמצווה לא היה כשיר, או שהנהנה לקח חלק בעריכת הצוואה.
טענה של השפעה בלתי הוגנת מוכרעת כמעט תמיד בעובדות הקטנות: מי היה שם, מי דיבר עם מי, ומה נכתב במסמכים. לכן, בין אם אתם מתנגדים לצוואה ובין אם אתם צריכים להגן עליה, חשוב שתהיו מיוצגים על ידי עורך דין שעוסק בסכסוכי ירושה, ושיכיר את הדרך שבה בתי המשפט בוחנים טענות כאלה.
נעבור יחד על מה שקרה, ואבחן את הקשר בין המצווה לנהנה לאור ארבע השאלות שבית המשפט שואל.
תיק רפואי, צוואות מוקדמות יותר, מסמכים כספיים, ואנשים שהכירו את המצווה ויכולים להעיד.
אחרי שהתמונה ברורה, נחליט יחד איך להציג אותה לבית המשפט בצורה המשכנעת ביותר.
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה צריך להיבחן לפי נסיבותיו.
שמי ירון בר לב, עורך דין ומגשר מוסמך.
אני מלווה זוגות ומשפחות בתכנון ההווה והעתיד: הסכמי חיים משותפים, הסכמי ממון, צוואות, ייפויי כוח מתמשכים ונדל”ן.
אלה מסמכים שמעניקים שקט נפשי, ביטחון ובהירות לכם ולאנשים שאתם אוהבים.
כמגשר מוסמך, האמונה שלי פשוטה: הסכם טוב נבנה מתוך הקשבה והבנה של הצרכים של שני הצדדים.
השירות ניתן באזור המרכז והשרון, ואפשר לקיים את הפגישות בנוחות בביתכם.
כתובת: רחוב הארבעה 28 תל אביב
(מגדלי הארבעה, המגדל הצפוני, קומה 5)
טלפון: 076-5384399
סלולרי: 050-8579116
דוא”ל: office@ybl-adv.co.il